ההגדרה המילונית למושג פריפריה כוללת שני פירושים: הראשון, פריפריה מוגדרת מבחינה הנדסית כהיקף העיגול. ההגדרה השניה למושג פריפריה היא: סביבה, הישובים הנמצאים מסביב ליישוב מרכזי, עיבורה של עיר.

למעשה ההגדרה של פריפריה היא בעצם התשליל של המרכז, המושג פריפריה לא עומד בפני עצמו, אלא מוגדר ביחסיות ואל מה שהוא לא המרכז.

בנוסף, הפירוש למושג פריפריאלי מוגדר כשולי, שאינו מרכז החשיבות. כל השאיפה של הפריפריה היא להתמרכז, או להפוך למרכז החשיבות.

ישנם חוקרים שרואים את מושג הפריפריה כתפיסה קונסנסואלית בין המרכז לפריפריה. קרי, שהפריפריה מעניקה את הכוח למרכז מתוך רצון ושיתוף פעולה.

ההנחה היא שכל מקום מכיל בתוכו מרכז ופריפריה והפריפריה מקיימת את המרכז ולהיפך. חוקרים ביקורתיים ביחס ליחסי מרכז- פריפריה רואים את הפריפריה כמטאפורה מומצאת על מנת לקיים את כוחו של המרכז. חשוב לציין שהמושג פריפריה הוא לא רק מושג גאוגרפי, הוא גם תרבותי, כלכלי, זהותי ופסיכולוגי. אנחנו יכולים למצוא פריפריה חברתית בתוך המרכז (כמו דרום תל אביב) ואנחנו יכולים למצוא מרכז בפריפריה (כמו עומר).

אבל הפריפריה בדרך כלל מכילה בתוכה שילוב של גאוגרפיה עם זהות אתנית, לאומית או גזעית לצד מעמד נמוך. לצד כל זה הפריפריה היא ביסודה גם פסיכולוגית, מחקר שנעשה בארץ שבו לקחו מקום שהוא 80 ק״מ צפונית לתל-אביב ומקום שהוא 80 ק״מ דרומית לתל-אביב ושאלו אנשים איזה מקום רחוק יותר, באופן מובהק, מי שכנה לסקר, ציין את המקום הדרומי כרחוק יותר.

משמע לפריפריאליות יש מימד פסיכולוגי ותפיסת עולם הרבה יותר גם מהמציאות. השילוב הזה מוכר באקדמיה כהצטלבויות (Intersectionality) או שוליות( פריפריאליות) מרובה.

שוליות מרובה מוגדרת כמסגרת אנליטית שמנסה לבחון כיצד מערכות חברתיות של כוח משפיעות ומופעלות על קבוצות שוליות בחברה.

ניתן לראות איך בארץ המושג ״עיירות-פיתוח״ שמתחבר מאוד למושג שוליות מרובה, מכיל בתוכו גם ממדים פריפריאליים של גאוגרפיה: הם נמצאים בשוליים, אך לא בספר (תיאור שקיבוצים בעיקר זכו לו). עוד מוכלים במושג גם ממדים של מעמד (עיירות הפיתוח נמצאות באשכולות חברתיים-כלכליים 3-5 שהם הנמוכים ביותר באוכלוסיה היהודית וממדים אתניים (המסה הקריטית של תושבי ״עיירות-הפיתוח״ עד שנות ה-90 היו יהודים יוצאי ארצות האסלאם ועוד). כדי שהפריפריה תוכל לחולל שינוי ביחסים הדיאלקטים והמורכבים אל מול המרכז עליה לעשות דה- קונסטרוקציה למושג מרכז ולהוציאו מאיזור הנוחות שלו כטבעי ומרכזי.

נחוצה פריפריה למען עצמה ובשביל עצמה שתחקור את עצמה ולא ביחסיות אל מול המרכז.