גדלתי במשפחה קשת יום. הוריי ע"ה עבדו קשה כל ימיהם. אבי היה פועל בנין ואמי עובדת ניקיון. על אף הקשיים, מעולם לא איבדנו את חוש ההומור.  זה כנראה עזר לנו להתגבר על הקשיים. הוריי תמיד אמרו לי שמאז היותי תינוק החיוך לא סר מעל פניי. לכולנו קורים יום, יום דברים, חלקם שמחים וחלקם פחות. אני נוהג לקחת את שקורה אתי, לכיוון ההומור שהוא אזור הנוחות שלי. זה מעניק לי את הכוחות להתמודד ולהתגבר, בקיצור לקחת את החיים בקלות. 

הספר "מצחיקים מן החיים" כשמו כן הוא מביא בפני הקורא  סיפורים אמיתיים- מצחיקים מן החיים עצמם. את הרעיון ללקט אותם ולהעלותם על הכתב שאבתי מהסיפור הבא: יום אחד, הוזמנתי לאזכרה וסעודת מצווה לזכר קרוב משפחה שהלך לעולמו. אוהל האבלים היה מלא מפה לפה וכמקובל רבנים עמדו זה אחר זה ואמרו דבר תורה. מאוד חרה לי שאיש מהם לא מצא לנכון לספר על האדם שלזכרו נערכה האזכרה. בשלב מסוים ניגש אליי אחד מבניו וביקש ממני לומר דברים לזכרו. ידעתי שהאיש היה בעל חוש הומור מאוד מפותח ואני פשוט עמדתי וסיפרתי על הצד הזה באישיותו ומהלתי את דבריי בכמה סיפורים עסיסיים מחייו. לשמע הסיפורים הקהל פרץ בצחוק ולא הפסיק, בשלב מסוים הרגשתי אי נוחות והפסקתי אך בניו של המנוח ביקשו שאספר עוד ועוד. בתום דבריי ניגש אליי אחד הרבנים ואמר לי שהוא מעולם לא השתתף באזכרה כה שמחה. החלטתי שאם אפשר להוציא את העצבות מהאזכרה אפשר למצוא  את הפן המצחיק כמעט בכל סיפור. 

בספר 32 סיפורים לקוחים מן החיים עצמם. האיורים הם פרי יצירתה של האומנית אורנה שני. את ההקדמה לספר כתב ידידי יוסי  אלפי. רעות צפוני ערכה לשונית והעריכה הגרפית היא של אליהו שטרית (בני).