המסע מתחיל כשקובי זוכה בפסטיבל שירי הילדים של שדרות בקולנוע חן המיתולוגי. ממשיך עם להקת שפתיים בפריחת המוסיקה המרוקאית בשנות השמונים ברחבי ישראל, כובש את הארץ עם להקת טיפקס - להקה שנולדה כשקובי ושלושה נגנים מקיבוצי האיזור החליטו כנגד כל הסיכויים לשתף פעולה ולמחוק בטיפקס את חומות הניכור ביניהם, לבסוף מנפק אמירה ישראלית מקורית, שדרותית/תל אביבית חדה וביקורתית, וסוגר מעגל בדואט מוסיקלי מרגש עם סבא של קובי, רבי ניסים מסיקה ז"ל.

מבין השירים – געגועי לגעגועים, התחנה הישנה, בתוך נייר עיתון, יש לי חברה, הרבי ג'ו כפרה, חמדת ימים, אדון יה, פרח השכונות, Push The Button, אלוהי (עם סבא ניסים), יושבים בבית קפה, שוועת עניים, אגדה (על שפת ים כינרת), היא תבוא ועוד המון שירים בשלוף – מדובר באוסף נגנים מיומן שיודע לנגן עשרות שירים וגרסאות כיסוי שקובי ביצע במהלך חייו.