חנוך לוין, גדול המחזאים הישראליים והפורה שבהם, היה גם (ואולי בראש ובראשונה), משורר.
הוא, שקנה לו שם בתור "הילד הרע", הפרובוקטיבי, המתגסס, של התיאטרון הישראלי, כתב במקביל שירה, ואפילו מעודנת.

"פעם במאי חיבקתי נערה,
להטו שתי אוזניי,
בדצמבר נפרדתי מאחרת,
קפואות היו אוזניי.
מי הנערה? מה שם האחרת?
היכן דצמבר ומאי?
ואיך נותרנו מכל אלה
אני ושתי אוזניי? "

ערב שנון ומשעשע, בכיכובם של בריג'יט בארדו והרב הראשי, המון זונות ומעט ציפורים, בין יער בולון לכיכר אתרים...