כתיבה ומשחק: איתי סלהוב | בימוי ודרמטורגיה: גילי נוימן

רגע אחרי שההורים שלי מתגרשים, רגע לפני שהבית שלהם נמכר. אני מוקף בארגזים, בקלטות ישנות ובניסיון לפענח מה מכל זה עדיין שייך לי היום.

זו ההזדמנות שלי לעשות קצת סדר בחפצים, בזיכרונות, ואולי גם בעצמי. הצגה על שינויים שאין לנו שליטה עליהם, על נוסטלגיה שלא תמיד מחממת, ועל הפער בין נראטיב למציאות.​

כתיבה ומשחק: שיר שאלתיאל | בימוי ודרמטורגיה: יוסי ג'וז כהן

נתב"ג. השעה 23:00. מעיין מגיעה עם מוצ'ילה לדלפק הטיסות היוצאות מהארץ. היא נחושה לטוס לאינדונזיה כדי להשיב את בן זוגה לשעבר, שהחליט לרדת מהארץ בעקבות המלחמה. הבעיה היא שאי אפשר לטוס לאינדונזיה בלי דרכון

זר, והיא ישראלית מידי. האם מעיין תצליח לשכנע את הדיילת להעלות אותה למטוס כדי להגיע ליעד המיוחל ולהחזיר הביתה את בן זוגה לשעבר?

כתיבה ומשחק: סהר עודאי | בימוי ודרמטורגיה: שרון שטרק

מסע עסיסי והומוריסטי אל תוך הלילה, בתא המעצר. לאחר שנכח בהפגנה, סהר מוצא את עצמו בחדר חקירות. כמי שכול חייו נכנסים לו לצלחת הוא מניח שסימנו אותו בגלל שהוא שמן, ואת הקילוגרמים המיותרים הוא מפיל על המלחמה. אבל האם זאת באמת הסיבה למעצרו?

כתיבה ומשחק: רוזה לגר | ליווי אמנותי: עלית קרייז​

רוז אוהבת לקפוץ למים. כילדה היא קפצה לתעלות הכפר בצפון הולנד, והיום היא קופצת לים התיכון. כאן היא מנסה להשתלב במים הסוערים, ובעיקר לא לטבוע. בדרך היא פוגשת את ישו מיפו, שלושה רבנים, מפקד טירונים, את גל התל-אביבי ואת ג'ק מהטיטאניק. איך מגיעים לחוף מבטחים כשכל אחד מציע כיוון אחר? בזכות הרוח, הכוח או האהבה? או פשוט בזכות השחייה?