זהו מפגש ייחודי בין הטקסט האייקוני של איבסן ובהשראתו לבין שפת הבמה של האנסמבל. המחזה הקלאסי מקבל עיבוד מודרני חזותי ועכשווי ההופך אותו רלוונטי מתמיד. בעולם של רשתות חברתיות, מדיה ורייטינג בתוך ה"שממה" הרוחנית של המאה ה21, הריקנית והעקרה, מוצאת האימה ה"איבסנית" מהשערורייה החברתית של סוף המאה ה19, מקבילה מאיימת בדמות ה - SHAMING  ברשתות. בעולם בו חזות היא הכל, הוקעה ברשת יכולה והביאה לאובדנם של רבים. הדה, "אושיית רשת", בתו של גנרל מת, מוצאת את עצמה "תקועה" בנישואים לא מאושרים, מוכת שעמום  וריקנות "אינסטגרמית" המאפיינת את תקופתנו, וחסרת ייעוד בחיים, היא נסחפת בעקבות קנאה, אימפולסיביות ותחושת חוסר ערך עצמי משולבים ברעיונות מבולבלים על יופי ואידיאל אסתטי למערבולת מעשים המביאה עליה את קיצה. הטרגדיה של הדה, המתרחשת תוך 36 שעות, היא טרגדיה של הזמן שלנו עכשיו, מהירה, ויראלית וקטלנית. על ידי שימוש בהקרנות וידיאו, בדיאלוגים בין דמויות מצולמות ל"חיות" ואינטראקציה מסונכרנת בין ה"מצולם" וה"חי" נוצר על הבמה טשטוש גבולות בין העולם הוירטואלי, עולם המסכים והרשתות החברתיות לבין העולם הממשי בו פועלת הדה, העולם הוירטואלי משתלט מאיים ודוחף את הדה לסופה המר.
ההצגה הופכת להיות תמרור אזהרה מפני כוחן של הרשתות החברתיות, השיח אליו הידרדרה החברה, מהנורמות החברתיות/אסתטיות הנוקשות שאינן מאפשרות כל סטייה ואי היכולת לקבל את האחר ומאירה זרקור על העקרות הרוחנית שמאפיינת את תקופתנו.

https://www.youtube.com/watch?v=TUdYZPdhpoM&t=2s

עיבוד ובימוי: יואב מיכאלי                        
וידיאו ארט: אלי לוי                                                
מוזיקה מקורית: אמיר גרומן                  
תפאורה: אבי שכוי                                          
תלבושות: לירון פניאל                        
הפקה: טל דהן                                                
תכנות תאורה: רונן בן הרוש  
שחקנים: צהלה מיכאלי, אייל שכטר, דדי זהר, רעות גיל אטיאס                                                          
שחקן מצולם: גיל פרנק